החלטות, שיקולים, דילמות, התנגשויות בין ערכים.
החיים מעמידים אותנו לפני החלטות ואתגרים לא-קלים. אנחנו נדרשים להחליט בשאלות שיש בהן דילמות מוסריות וערכיות, כמו הפלה, המתת חסד, תחרות עסקית שעלולה להרוס את מקור פרנסתו של הזולת, ועוד. הקורס מעניק גישה חדשנית להתמודדות עם הסוגיות האלה, ועוקב אחר הדרך שבה מגלים את התשובות בתוך המורשת היהודית. אנו מבטיחים שבעקבות הקורס תתחילו לחשוב על השאלות האלה בדרך חדשה לגמרי.
בתוככי הגהנום האושוויצי נקלע אב אומלל לדילמת חייו: בנו נתפס ב"אקציית מוות" והוא יודע איך לחלצו משם. הבעיה היא במחיר. לא, לא המחיר הכלכלי: יש לו די פריטים שווי-ערך שישחדו את הקלגסים. הבעיה היא, שחבל התלייה של בנו ייכרך מיד סביב צווארו של ילד אחר מהמחנה...
הדבר הראשון למענו יצרה האנושות את מערכת החוקים הוא 'חיים'. מלבדו, אין משמעות למונח כמו "חירות", או למרדף אחר השמחה.
אבל חייו של מי ברי-הגנה אבסולוטית בסיטואציות בהם, בכדי שאדם ישרוד – זולתו חייב למות? אילו קריטריונים יש להציע, כשמכוחם ניתן לבצע "סלקציה" כזו?
כל אמירה משפטית בנידון, תשמיע בת-קול אתית עם השפעה מכרעת על מידת האמון שאנו מוכנים להעניק למערכת-משפט שאמורה לספק הגנה מספקת על חיינו.
שיעור 2 כשהשלהבת דועכת
אל סדר היום שלנו, מתגנבת לא אחת המציאות הסוררת הבאה: בני משפחה פוכרים ידיים בייאוש מול בן משפחה שמצבו הרפואי הוגדר כ"בלתי הפיך". לפתע הם מוצאים עצמם נאבקים בדילמה הקשה מכל: לנתק?.. לעיתים זו נראית כמו אופציה הכי הומאנית כלפי יקירם.
מהו הפרינציפ היסודי שיאפשר לנו להכריע בעד או נגד מתודיקה אקטיבית – או פסיבית – להפסקת חיים? כיצד אמור החוק להגן על חסרי-ישע, כשיוזם האקט לסיום-חיים הוא לא אחר מאשר ... החי עצמו?
האם ישנם יסודות אתיים האמורים להדריך מערכת-משפט בבואה לשמר-חיים, מול טיעונים השאובים מהיסוד הדמוקרטי לשמירת "כבוד האדם וחירותו"?
שיעור 3 'חיים': כל הזכויות שמורות
בפני אישה הציב הגורל דילמה אכזרית: לתרום מח-עצם ולהציל את חיי אחותה האהובה – אבל: לאבד תוך-כדי הליך רפואי זה, את העובר שברחמה... מהו הסטאטוס של עובר? האם במצב "טרום לידה" זכאי בן-תמותה לאותה פוליסת-הגנה בה יזכה לכשייולד? אם לא, מהי מידת ההגנה לה הוא כן ראוי?
בעולם המערבי תופס הדיון אודות זכות-הפלה מקום בולט בשיח החברתי; בקלחת הבחירות האחרונות לנשיאות ארה"ב, הצליח נושא זה להתמקם במרכז ההתכתשות בין שתי המפלגות הגדולות. מהי עמדת האתיקה התלמודית בנושא?
שיעור 4 מילים, נשק קטלני
מה קורה כשיוצרי תכנית סאטירית בוחרים באיש-ציבור כמטרה לחיצי הומור מושחזים - והופכים אותו ללעג וקלס בעיני אלפי צופים? האם יש כאן עילה לתביעת-דיבה?
כוחה הפונדמנטלי של מילה – מוכר ומוכח; גיבוש התייחסות אתית אודות זכות השימוש במילים – הכרחית נוכח פוטנציאל של מילה לחרוץ גורלות לשבט או לחסד, הן כלפי אדם והן כלפי מסגרת עסקית, אישית וחברתית בה הוא חי ואותה הוא מייצג.
האם ניתן לגבש כללים אתיים שיגנו על מוניטין ופרטיות – מבלי לחנוק יצירה, אמנות וסאטירה? האם ישנם אמות מידה שונות בין אדם מן השורה, אדם שמילותיו זוכות להד ציבורי, ואדם ממעמד ציבורי כלשהו – כגון שופט או איש רוח? או שמא הכול שווים בפני אתיקת הביטוי?
שיעור 5 אמת, כל האמת ורק אמת
כשאמת וצדק מתנגשים, מי קודם? ברור שאמת היא יסוד-היסודות של הצדק. אך האם מופרך לפגוש סיטואציה בה הצדק האמיתי מכריח סטייה כזו או אחרת מהאמת האבסולוטית? האם מותר לעורך-דין לשקר, או להסתיר מידע – בכדי לוודא שהאמת (של מרשו) תצא לאור?
מהן הנסיבות שיאפשרו, אם בכלל, סטייה מכוונת מהאמת? ואם יש כאלו, איך נדע להעניק פרספקטיבה נכונה לדירוג בין "צדק" ו"צדק-אמיתי"?
איתור קוד-אתי מתאים, עשוי לחסוך מאיתנו לדשדש בבוץ טובעני של תהייה, האם תמיד כפופה המציאות בפני החוק היבש – או שפטרוני החוק חייבים להגמיש את גבולותיו ולהתאימם למציאות בה "הצדק האבסולוטי" יהיה חסין ומוגן?
שיעור 6 יצירה שוות-פרוטה
סימן-רשום, מותג וזכויות-יוצרים – מציעים "מרחב מוגן" ליוצרים ואמנים, הנשענים על הגנה זו ומכוחה משקיעים זמן, מרץ וכישרון רב בעבודה והפקה של יצירותיהם. החברה מחויבת להבטיח להם כי "יש שכר לפועלם" והם יוכלו לקטוף את פרי עמלם מבלי לחשוש שהתוצר ייגזל ויהפוך לנחלת הכול.
מניעת הפרת זכויות, היא תנאי הכרחי לצמיחה ופריון שכה חשובים לכלל ולפרט. מציאות "הכפר הגלובאלי", בעולם בו שיתופיות היא עוצמה בולטת ומהותית, עם רוחב-פס אדיר של אינטרנט המציע זמינות מידע ותחלופת ידע בהיקפים חסרי תקדים – מתעוררת דילמה: אילו אמות-מידה נדרשים לתיווך בין הקפדה על זכויות יוצרים והגנת הפרט, לבין אי-הגבלת אוטוסטראדת המידע המקוון?
האם עולם הספר העברי מציע קוד-אתי שיוכל לסייע לנו להתמודד גם עם סוגיה מודרנית זו?
